אם שמי כתוב על ספר, אני כנראה סופרת

אתמול חזרתי ברכבת מתל אביב. ברכבת ישבתי ליד סבא ונכדתו החמודה זהר. הצעתי להם לעייין בספר. סבא בקש לקרוא עם נכדתו . אני התנדבתי לקרוא להם את הסיפור. תמיד אהבתי להקריא סיפורים לילדים. ממש מרגש. זהר התלהבה מהסיפור וטענה שהוא "בדיוק מתאים" לאחיה הצעיר.

איזה כף לשוחח עם ילדה צעירה אך בוגרת. סבא רכש את הספר לנכדו, אני רשמתי הקדשה. הנה כאן אני מצולמת עם הספר ועם זוריק המקסימה. מרגישה על גגג העולם, כמעט סלב... אז אם שמי על ספר אני צריכה להתרגל לתואר סופרת. מתרגשת עד ?בלי די!